חינוך: גיל ההתבגרות

ג'ימס מרסיה (1980) פיתח מודל בן ארבע קטגוריות לאפיון מצב התפתחות הזהות של בני אדם, בהתבסס על שני מרכיבים:

1. חקירה (האם המתבגר/ת עבר/ה תקופה של חקירת הזהות)
2. התחייבות (האם המתבגר/ת כבר התחייב/ה לזהות של מבוגר).

ארבעת הקטגוריות של מרסיה הן:

• ערפול הזהות – אין חקירה ואין התחייבות
• גיבוש הזהות בטרם עת – התחייבות בלי חקירה
• גיבוש זהות מעוכב – חקירה בלי התחייבות
• השגת זהות – חקירה ולאחריה התחייבות.

סכמת מצבי הזהות לפי ג'ימס מרסיה:

הזהות האישית האופטימלית לא מתגבשת סתם כך אלא מתבססת על שני מרכיבים חשובים על – פי אריקסון:

1. תחושה של בטחון פנימי, אמון בסיסי, אוטונומיה ויוזמה שנרכשו בילדות.
2. שפע הזדמנויות להתנסות בתפקידים חדשים בדמיון ובמציאות ותמיכה במאמץ מצד ההורים ומבוגרים כאחד.

"שתי לידות הן לאדם:

  אחת בעל כורחו ואחת מדעתו.

  אחת על ידי אחרים, ואחת על ידי עצמו.

                      ראשונה – לקתה בחבלי לידה,

                      שניה – ניתברכה בחבלי יצירה.

                      ראשונה – מאורע לשעתה,

                      שניה – נמשכת כל ימי חייו של האדם".

מתוך מצווה ולב של הרב אלימלך בר שאול

ביבליוגרפיה:

1. שרוף א., קופר ר., דהארט ג., (2004), התפתחות הילד טבעה ומהלכה, פרקים 4 ו – 14, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
2. זיו א., (1994), התבגרות, הוצאת מסדה.
3.                   Bronfenbrenner, U. (1979), The ecology of human development, cambridge, M.A: Harvard University, Press.
4.            Bronfenbrenner, U. (1989). Ecological system theory, Annals of child development, 6, 187-249
5.         Marcia, J. (1980). Identity in adolescence, In J. adelson  (Ed), Handbook of adolescent psychology, (pp. 159-187) New York, Wiley