ילד עם ADHD מהוה אתגר להורים ולאחים כאחד, דרך התמודדות הורית שמכילה את הקושי ושמה גבולות נתפסת כמודל טיפולי והתנהגותי לאחיו, ועשויה להעצים את הרגישות שלהם ואת מנעד ההתנהגויות החינוכיות שעומדות לרשותם.
להלן מוצעות דרכים להורים להתמודד עם קושי ביחסי אחים, שאחד מהם מאובחן עם ADHD:
- חלוקת משאבים לילד עם ADHD כמו גם לילדים אחרים במשפחה תעשה בצורה שקולה וזהירה, תוך בדיקה מחודשת לשינוי תוכנית. חשוב לא להיכנס למצב קבוע בו יוקצו משאבים מרובים ללא תכנון לילד אחד.
הפניית משאבים רבים מאוד לילד אחד עלולה להעצים את שנאת האחים כלפיו, ומה שנראה כזכות ייהפך להפסד. כדי לחלק משאבים באופן סביר אפשר להיעזר במשפחה מורחבת (סבים, דודים) ובעזרת הקהילה.
- מתן הסבר לאחים על פי הגיל לגבי מה קורה לילד עם ה – ADHD בעניין הקושי בשליטה, הגורם לתנועתיות יתר, לקושי להקשיב, לתגובות לא סימטריות, לקושי לפענח מסרים.
חשוב לא לשמור את הנתון המשפחתי בסוד או כבעיה שלא מדברים עליה.
ההסבר תלוי כמובן בגיל ובמידת ההבנה של הילדים שלהם מסבירים. לעיתים יש מקום לקחת לרופא ילדים, לרופא נוירולוג, למטפל בילד, כדי להסביר את מאפייני הקושי. ההסבר לא נועד להצדיק כל התנהגות קשה של הילד עם ADHD, אלא כדי שהאחים ירגישו שותפים, ויקבלו הסבר על הסיבות לקשיים.
- הימנעות מהצקה אוטומטית של הילד עם ADHD.
יש מקום לתיווך שאינו סנגוריה קבועה של הילד עם הקושי והאשמת אחיו. גם ההפך נכון; אין להאשים תמיד את הילד עם ADHD ולהפכו לשק חבטות משפחתי. אין להאשים ילד עם ADHD כגורם לכך שאחיו "מחקים" אותו, ולכן הוא אשם בהתנהגותם הבעייתית.
האחים זקוקים לתיווך רב יותר מאשר במשפחה ללא קושי, אך תיווך קבוע אינו תורם ומונע מהאחים להתמודד לבד עם האתגרים. התערבות הורית תדירה עלולה להגביר תוקפנות בין אחים ותלות בהורים. אחים צריכים להתנסות ביישוב עצמי של סכסוכים.
- אחים לומדים ממודל הורי איך להתמודד עם קשיי הילד עם ADHD.
הורים סבלנים באופן "טוב דיו", מכילים ואמפתיים, מעצימים את הסיכוי שהאחים יחקו אותם, אם מאפיינים אלה אינם קיצוניים ולא נתפסים כהעדפה או מתן יחס לא סימטרי באופן קיצוני: סבלניים אל הילד עם הקושי וקצרי רוח ומאשימים כלפי אחיו האחרים.
- אוורור (ונטילציה): יש מקום לאפשר לאחים לדבר על הקשיים שהם חווים על אחיהם, לא לטאטא מתחת לשטיח או להעביר מסר של הכחשה.
- טפול אח באחיו עם ADHD. אחים יכולים לעזור בטפול ובשמירה על אח עם קושי: טיפול בהיעדר הורה, עזרה בלמודים ועוד. אולם יש מקום לשקול בזהירות לא לעשות את אחד האחים ל"ילד הורי" ולקחת ממנו משאבים רבים מדי.
מתן כוח הורי לאחד האחים עלול לגרום לכעס מצד האח עם ADHD ואולי גם מצד האחים האחרים. העמסת יתר על אחד האחים, עלולה להיתפס על ידו לא כבחירה, אלא כתנאי לאהבה שיקבל רק בתמורה למילוי המשימה.
לסכום, ככל שהורים מצליחים לשים גבולות לילד עם הקושי, המתח בינו לבין אחיו פוחת. התנהלות הורית שמעניקה לילד עם הקושי יותר משאבים על פי צרכיו, אך לא מונעת מאחיו את מה שהם זקוקים לו – מקטינה את המתח בין הילדים.
יכולת להיעזר במשפחה מורחבת ובקהילה מעצימה את המשאבים הרבים הנחוצים להורים כדי להתמודד עם הקושי. השקעה ביחסי אחים עם ילד מאופיין עם ADHD תורמת ליכולתו של הילד לקיים קשרים חברתיים טובים יותר, לגייס את האחים לעזור לטפל בילד, ועשויה למתן מתחים משפחתיים שנגרמים עקב המתח בין האחים.
מתוך: פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגית בישראל, ינואר 2017, לטפל בהפרעת קשב ורכוז דרך טיפול משפחתי – עבודה של שיתוף פעולה, עדנה כצנלסון ואיריס ברנט, עמ' 11-17.
