הרצאה זו ניתנה לגננות כחלק מהכנה מערכתית של הישוב למצב לחץ ואיום בעקבות הסלמה במצב הבטחוני של מדינת ישראל.
ילדים ליקויי למידה ו/או עם קשיי קשב ורכוז כמו גם ילדים עם קשיים אחרים, נמצאים בסיכון גבוה במצבי לחץ וחרום. ולכן, חשוב להיערך מראש, לדעת איך להבנות את הסביבה ולשוחח עמם.
מצב לחץ מהו?
מצב של לחץ הוא ארוע חיצוני, דרמטי ופתאומי המאיים על עצם הקיום: על שלומם הפיזי והנפשי של ילדים או מבוגרים.
איום הופך ללחץ אם הוא רב עוצמה, מתמשך או חוזר על עצמו.
בחיי השיגרה של גן הילדים מתעוררים לעיתים מצבים, שמוגדרים כמצב חירום:
מצב חירום יכול להיות ברמה של ארוע לאומי (מלחמה או אסון טבע),
ארוע בקהילה (פיגוע טרור בישוב)
או ארוע במשפחה (מוות, תאונת דרכים, מחלה קשה).
או ארוע במשפחה (מוות, תאונת דרכים, מחלה קשה).
כל מצב חרום גורם לשינוי חריף בשיגרת החיים הנורמלית, ולכן, משבש את דרכי ההתמודדות הרגילות של מבוגרים וילדים.
למה הלחץ גורם?
הלחץ משבש שיגרה והרגלים ישנים, ומעורר תגובות ודרכי התנהגות חדשים מותאמים למצב.
הלחץ עלול ליצור משבר בחיי הפרט או הקבוצה המגיעים לנקודת מפנה, שאין ממנה דרך חזרה, אלא יש לעבור אותה תוך כדי התמודדות.
מצב לחץ נושא בחובו כשלון, התמוטטות והצפה – בבעיות בלתי פתורות מהעבר הקרוב והרחוק.
כפועל יוצא, ילדים או משפחות, שאופיינו בקשיים במצבי רגיעה ושלום, הינם בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע במצבי לחץ. יתכן וידרשו יותר התייחסות ותשומת לב מהגננות ומהצוות הרב מקצועי.
כפועל יוצא, ילדים או משפחות, שאופיינו בקשיים במצבי רגיעה ושלום, הינם בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע במצבי לחץ. יתכן וידרשו יותר התייחסות ותשומת לב מהגננות ומהצוות הרב מקצועי.
אחרים, יגיבו בצורה תואמת ויתפקדו ללא צורך בעזרה. יש לציין שלעיתים הסתגלות מיידית עלולה להפוך לאחר זמן לחוסר הסתגלות.
תגובות הנראות רגילות בשעת משבר עלולות להתגלות ככיסוי לחוסר התמודדות ולחוסר התאמה.
קיימים גם יתרונות בהתמודדות עם מצבי לחץ:
מצב לחץ עשוי להיות גורם מזרז צמיחה וגדילה כשהוא הופך לאתגר להפעלת כוחות טמונים.
אישיותו של האדם מתחשלת לא בחוסר אתגר אלא בהתמודדות מוצלחת עמו.
תגובות של ילדים בגיל הרך ובגיל הגן למצב לחץ ומלחמה בהקשר למאפיינים התפתחותיים:
כל ילד בוחר לעצמו את דפוס התגובה המתאימה לו. ידוע שילדים החיים במשפחות המעורבות יותר במלחמה (למשל: כאשר האב מגוייס או קרוב משפחה נפגע במלחמה או במלחמות קודמות) יגיבו בצורה קשה יותר מילדים שהמלחמה מגיעה אליהם רק דרך כלי התקשורת ושיחה בבית וברחוב.
יש לזכור שחלק גדול מהתגובות למצבי מלחמה ומתח הם נורמליות, ואינן מצביעות על הפרעה עמוקה, ומתאימות למצב שבו יש איום סמוי או גלוי על בטחונו של הילד.
- חוויית לחץ דרך המבוגר
ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. הם מושפעים מאוד מתגובות הסביבה הקרובה להם. הם חווים את הלחץ דרך חוויית הלחץ של המבוגר. לכן, חשוב לדבר על הארוע בצורה עניינית ורגועה ולהעביר מסרים בהתאם לקליטת הילדים כדי שהילד יקלוט את הדברים בפרופורציה מתאימה.
- תחושת הבטחון נפגמת
הילד קולט שהמבוגרים סביבו עסוקים ומוטרדים ואינם פנויים למלא את צרכיו כמו בימי שיגרה, מה שעלול לפגוע בתחושת הבטחון והמוגנות שלו. מצבים בהם יש עמימות, אי וודאות, נקודות מבט שונות ומחלוקות – יכולים לערער אצל הילדים את האיזון הפנימי, ועקב כך עלולים להופיע ביטויי חרדה כגון: הסתגרות, הימנעות, בכי, תוקפנות, התפרצויות זעם, סרבנות וכדומה.
- דמיון
ילדים צעירים הם בד"כ חסרי נסיון ומכירים פחות דרכי התמודדות אלטרנטיביים לגבי דברים שקורה סביבם. כאשר הם אינם מבינים בדיוק מה קורה, אך וקולטים את המתח של המבוגרים, הם יכולים לדמיין דברים קיצוניים, ואף חמורים ממה שבאמת קורה. הדמיון, אם כן, מגביר את תחושת הסכנה. אם המבוגרים אינם מאפשרים לבטא את הפחדים, רמת החרדה עולה עוד יותר ועלולה לפגוע בתפקוד הרגיל של הילדים.
- חשיבה קונקרטית
פרוש המידע, המגיע לילדים, נובע מהשלב ההתפתחותי, בו הם נמצאים. אצל חלק מהילדים בגיל הרך החשיבה היא קונקרטית בעיקרה, והם מתקשים לפענח מושגים מופשטים כגון: זכויות, הסכם, אוטונומיה, הדדיות ועוד.
- חשיבה מאגית
עד גיל בית הספר הילד משתמש בצורה מועילה בחשיבה המאגית שלו כדי להגביר את בטחונו. חשיבה מאגית היא חשיבה שהנחת היסוד שלה היא שכוח הרצון האנושי משפיע על ארועים כמו: כוחות טבע. אם עוזרים לרצון בעזרת ברכות, קללות, כישופים וחפצים – בעלי כוח כישופי – ניתן לשלוט במה שמתרחש סביבנו. ילד קטן יכול להאמין שאם יבטא את רצונו בכוחו המאגי: למשל, נשיאת קמעות, לא יקרה כלום לבני משפחתו ולו. דבקות קיצונית ללא פשרות בהרגלים יומיומיים יכולה להיות ביטוי לאמונה, שאם אעשה הכל בצורה מדוייקת לא יקרו שום שינויים מפחידים בחיי.
היצמדות לחפצים, שנותנים הרגשת בטחון (למשל: צעצוע, שמיכה) מקלה על ילדים. יש בגדים, שמשמעותם מאגית הגנתית, והילד מסרב להיפרד או לפשוט אותם. רצוי לכבד התנהגויות אלו.
- אגוצנטריות בחשיבה
עקב האגוצנטריות בחשיבתו של הילד הוא בטוח שהאיום הבטחוני מכוון ישירות אליו. כיוון שאין לו מושגי זמן ומרחב אוביקטיביים, הוא אינו קולט שהסכנה רחוקה ממנו אם הוא נמצא בעורף, ולכן מגיבים רב הילדים גם אם אין איום אוביקטיבי עליהם כאילו הסכנה מוחשית, מיידית וקרובה.
- כעס ואשמה
עקב האגוצנטריות של הילד בגיל זה, כל פרידה מאדם קרוב היא פגיעה בו ונעשתה בגללו. ילד בגיל זה עשוי להרגיש כעס רב על ההורה שעזב אותו. הוא עלול לבטא את כעסו בצורה ישירה או עקיפה (על ידי הפסקת דבור עליו, והתעלמות ממנו כשהוא נוכח). לעיתים הילד חש שהפרידה היא עונש שניתן לו על היותו ילד רע או שובב. דחף של געגועים, כעס ואשמה מביא לעיתים להתפרצות, בכי, תוקפנות והתנהגות מבולבלת.
- אי הבנת הקשר בין סיבה ותוצאה
הבנת הקשר בין סיבה ותוצאה נמצאת אף היא בשלבי רכישה שונים. לכן, ילדים מתקשים להבחין בצורה ברורה בסיבות שגרמו להתרחשות ארוע מסויים. הם מתקשים להבין תוצאות צפויות במצבים שונים.
- האמת היא חד משמעיות
ילדים צעירים נוטים לחתור לאמת חד משמעית תופסים מצבים במונחים של "טוב או רע" "שחור או לבן" צודק או טועה. זאת כדי לשמר מצב רגשי מאוזן, שיאפשר הסתגלות והתמודדות בגיל הרך.
- שיפוט מוסרי
השיפוט המוסרי של ילדים צעירים מתבסס בעיקר על תוצאות של מעשים. קיים קושי בהבנת הכוונה, שהובילה למעשה מסויים. הערכת התנהגות כהוגנת, צודקת או נכונה תתבסס עקב כך על תוצרים ועל תוצאות קונקרטיות.
- מושגי זמן
רכישת מושגי הזמן נמצאת עדין בשלבי התהוות. ילדים צעירים מתקשים להבין תהליכים ארוכי טווח או כאלה המתרחשים בהדרגה. הם עסוקים בעיקר במה שמתרחש "כאן ועכשיו".
הסימפטומים שאנו יכולים להיתקל בהם בגיל הגן הם:
- תלות – היצמדות, סרוב להישאר לבד או ללכת לגן.
- קשיי שינה – קושי להירדם, התעוררויות תכופות עקב חלומות זוועה ופחדים, שנת יתר, קושי להתעורר בבוקר.
- בעיות אכילה – "נדודי אכילה", אכילת יתר, איבוד התאבון התייבשות הפה.
- עשיית צרכים ושליטה בסוגרים – עצירות קיצונית, הרטבה, חוסר שליטה על ההפרשות, מציצת אצבע.
- מיחושים גופניים – כאבי בטן ראש, עיפות ורגישות יתר.
- תובענות ותוקפנות – מסווה של תחושה לחוסר אונים.
- פעילות מינית – אוננות כפעילות להרגעה מיידית.
- תפקוד מוטורי – הקשחה של שרירים או הרפיה קיצונית הפרעה בפעילות מוטורית בעיקר במוטוריקה של דבור, מתבטאת בגמגום.
- קשיי רכוז – בלבול ושעמום.
תפיסת נושא המוות אצל ילדים בגיל גן
במצבי לחץ עולה לא פעם הצורך בהתמודדות עם המוות. חשוב לכן, להבהיר כיצד ילדים תופסים את המוות.
ניתן לראות ביכולת תפיסתם התפתחות הדרגתית:
ניתן לראות ביכולת תפיסתם התפתחות הדרגתית:
קיימים כמה מושגים עיקריים של המוות שנרכשים על – פי הילדים בצורה הדרגתית על פי גילם ורמת האינטליגנציה שלהם:
- אי הפיכות – מת לא יחיה שוב.
- סופיות – מתים לא מרגישים כלום.
- סיבתיות – הבנת הסיבות הגורמות למוות: מחלה, תאונה או זקנה.
- זקנה – כל אדם מזדקן.
- הכרחיות – סופו של כל חי למיתה (עקרון זה הוא הקשה ביותר להבנה).
- עד גיל 3-4 שנים עדין אין תפיסה מעוצבת של המוות כי לילד אין כלים שכליים הדרושים להבין מושגים אלה.
- בגילאים 3-5 שנים מתפתח מושג המוות. הילד רואה במוות שלב של החיים. למות, פרושו, בשביל הילד לחיות, אך בתנאים אחרים. בגילאים אלה המוות עדין לא נתפס כמצב סופי ובלתי חוזר, אלא כמצב תחליפי וזמני לחיים, בדומה לשינה.
- רק בגיל 5-9 שנים הילד מבין כי המוות היא תופעה סופית ובלתי נמנעת.
- רק גילאי 6-7 מטילים ספק בכך שהוריהם ימותו אי פעם, ושאותו גורל מחכה גם להם. הילד מכיר בסופיות המוות, אך לא בהכרחיותו.
הסיבה להדחקה זו של המוות נובעת מפגיעות רגשית של הילד בגיל זה, ולכן נדחית ההכרה המלאה של המוות לגיל מאוחר יותר, שבו כבר יש לילד אמצעים רגשיים להתמודד עם היבטים רגשיים אישיים של המוות.
מודעות להתפתחות מושג המוות אצל ילדים מסייעת לאנשי מקצוע ואנשי חינוך לדבר בשפה תואמת להבנתו של הילד בגילאים השונים.
היערכות הגננות להתמודדות במצבי לחץ עם הילדים
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והקלינית מצביעים על חשיבות ההתערבות המהירה במצבי משבר שונים.
גם ילדים שלא נפגעו ישירות באסון חשופים לעיתים לתופעת לוואי של פחדים ומתיחות. התייחסות נכונה מצד הגננת עשויה להקל ולמתן אותה לפני שהן מחריפות.
גם ילדים שלא נפגעו ישירות באסון חשופים לעיתים לתופעת לוואי של פחדים ומתיחות. התייחסות נכונה מצד הגננת עשויה להקל ולמתן אותה לפני שהן מחריפות.
הגננת היא דמות משמעותית עבור ילדים צעירים. הם רואים בה מקור הזדהות, תמיכה ותחושה של בטחון אישי. היא מהווה גורם חינוכי מרכזי ובאחריותה להתמודד עם מיגוון רב של מצבים מורכבים.
בתהליך ההתמודדות נפעל ע"פ עקרון הרציפות:
עקרון זה מכוון להבטיח המשכיות תפקודית רציפה של הזדהות ורציפות הקשר הבין אישי ברמת המערכת וברמת הפרט.
שלושה מאפיינים מנחים בעקרון הרציפות:
- רציפות תפקודית – ממשיכים את שגרת היום יום.
- רציפות הזהות – תודעת הזהות נשמרת.
- רציפות בין אישית – קשרים שהיו משמעותיים בעבר ממשיכים גם היום.
באופן מעשי ישנן דרכים להקל על הילדים את ההתמודדות עם מצב חרום:
- סדר יום רגיל ככל האפשר – פעילות קבועה בגן ובבית; אוכל, חוגים ושינה. השיגרה מאפשרת הרגשת בטחון וקביעות.
- הקשבה – הזדמנות לביטוי רגשות ופחדים. לא לזלזל, אך גם לא ללחוץ. להימנע מהתנגשויות חינוכיות ומכעסים על הילד. לאפשר קירבה גופנית. להימנע מפרידות מיותרות, להרגיע ולהימנע מכעסים.
- מתן הסבר ואינפורמציה – ידיעה מפחיתה חרדה. יש לאפשר לילדים לדבר, לשמוע גרסותיהם, להפריך שמועות חסרות בסיס ולהביא במידת האפשר גירסה מוסמכת ואחידה. ילדים צעירים אינם מוטרדים מ"גורל העם והמדינה". הם אינם מביעים עמדות ודעות שלהם סביב הכרעות גורליות, אלא עוסקים בעיקר בהשלכות האפשריות של ארועים אלה על עולמם הקרוב (האם יקחו לנו את הבית? האם יכול להיות פיצוץ?). החרדות העולות הן בדרך כלל סביב הבטחון האישי.
- מתן לגיטימציה לביטוי מיגוון רגשות – תגובת הגננת מקרינה על רגשות הילדים ומשפיעה על רווחתם. חשוב שהגננת תקרין אמפתיה לילדים ותתן לגיטימציה לרגשותיהם מחד גיסא, ותסייע בארגון ובוויסות ביטוי הרגשות מאידך גיסא. חשוב להימנע מתגובות שיפוטיות "זה לא מתאים לילד בגילך" "את לא מתביישת"?
כיצד לסייע?
נביא מיגוון אפשרויות ופעילויות העוקבים אחר מודל החוסן הרב מימדי, שהוצע ע"י להד מולי (1993) גש"ר מאח"ד (גופני, שכל, רגש, מערכת אמונות וערכים, חברה, דמיון) . מדובר בראשי תיבות של הגורמים להתמודדות בשעת משבר. להלן פרוט והסבר של המודל ודרכים ליישומו עם ילדים בגיל הגן.
גופני
עקרון חשוב לסיוע לילדים במצבי לחץ ומשבר הוא מתן אפשרות והזדמנות לעיסוק ועשייה בכלל ולעיסוקים הקשורים בארוע בפרט, כך תתאפשר לילדים תחושת יכולת התמודדות ושליטה יחסית במצב. דרך זו מאפשרת פריקת מתח והסחת דעת ממקור האיום.
דוגמאות ליישום: התעמלות, ריצה, קפיצה, ריקוד, עבודה, משחקים, הרפיה, שמיעת קלטות, תרגילי נשימה, משחק תפקידים. פעילות והרפיה.
שכל
מידע ופרושו בשפה תואמת גיל מאפשר לילד תחושה של שליטה.
רגש
מיומנויות הקשבה והבעת רגשות.
ניתן לגיטימציה להבעת מיגוון רגשות של הילדים, יחד עם עיבוד רגשות חיוביים.
למשל, ניתן לערוך "רשימה שמחה" של כל הדברים שאוהבים לעשות ונוכל לעשות היום, מחר, השבוע וכדומה.
שימוש בהומור, המחזת דברים מצחיקים.
למשל, ניתן לערוך "רשימה שמחה" של כל הדברים שאוהבים לעשות ונוכל לעשות היום, מחר, השבוע וכדומה.
שימוש בהומור, המחזת דברים מצחיקים.
מערכת אמונות וערכים
ברור עמדות, ערכים, גישות, משמעות, זהות אישית.
אמצעי זה מועבר למעשה לאורך השנה בגני הילדים (למשל, התייחסות לחגים, כישורי חיים).
חברה
תמיכה של החברה. למשל: סיוע של ילדים בוגרים בתפקידים אחראים ופעילים, תמיכה, קשר עם משהו קרוב, תגובה חמה, מגע פיזי, מסגרת חברתית.
דמיון
יצירתיות פסיכודרמה, משחק דמיון מונחה סמלים "כאילו".
הגננות מתבקשות להיעזר בצוות המקצועי העומד לרשותם בהתייחסות מערכתית בכלל ובהפניית מקרים חריגים.
מקרה יישומי
לסיום, מובאת דוגמא להתערבות טיפולית במצבי לחץ ומשבר, שהובאה לטפולי:
מדובר במקרה של ילדה בת שש, שלמדה בכתה א' בבית – ספר דתי חרדי. הילדה היתה בת יחידה להוריה, שנולדה לאחר שנים רבות של טיפולי הפריה. הילדה הגיעה אלי יחד עם הוריה על רקע רציחתו של יצחק רבין ז"ל ראש הממשלה דאז. הילדה חשה בכאבי גרון חזקים. בדיקת רופא הילדים שללה מימצאים רפואיים. לאחר שיחה עם ההורים, בה קבלתי רקע והסטוריית חיים, שוחחתי עם הילדה. בהמשך, ניתנה לילדה הפעלה של ה – BASIC-PH (לפי מולי להד) ספור ב – 6 חלקים.
ניתוח המימצאים הראה שימוש ב מנגננוני התמודדות יעילים. בעיקר בלטה התמודדות עצמאית בעזרת מאמצים גופניים עם קשיים. המפגש הסתיים בהצעה שהציעה הילדה; לכתוב מכתב תנחומים ללאה רבין, אלמנת המנוח, על מנת להתמודד עם תחושת הלחץ.
ניתוח המימצאים הראה שימוש ב מנגננוני התמודדות יעילים. בעיקר בלטה התמודדות עצמאית בעזרת מאמצים גופניים עם קשיים. המפגש הסתיים בהצעה שהציעה הילדה; לכתוב מכתב תנחומים ללאה רבין, אלמנת המנוח, על מנת להתמודד עם תחושת הלחץ.
בביליוגרפיה:
- איילון, ע., 2000, חיים על הגבול, הוצאת נורד.
- האגף לחינוך קדם יסודי, 2000, התמודדות במצבי לחץ, דף השעה, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי.
- לוינסון, ש., 1993, פסיכולוגיה בביה"ס ובקהילה בעת רגיעה ובימי חירום, להד. מ, איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים, מודל BASIC-PH, עמ' 55-70, הדר הוצאת ספרים.
- סמילנסקי, ש., 1981, תפיסת המוות בעיני ילדים, הוצאת "אח" בע"מ.
- שפ"י, 2000, דף הנחיות למצב חירום לגננות, משרד החינוך – שפ"י.
