לקויות למידה
לקות למידה – מהי?
לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית ספציפית, המתאפיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן.
רמת תפקודו של הילד במיומנויות אלו נמצאת באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה לגילו, לרמת השכלתו ולרמת המשכל שלו, ומפריעה באופן משמעותי לתפקודו בבית הספר.
ההפרעה מוגדרת כאשר היא נמשכת חצי שנה לפחות, למרות התערבות אקדמית וטיפולית מותאמת. ההפרעה אינה חולפת, אלא מלווה את האדם לאורך חייו באופנים שונים וברמות תפקוד שונות. להפרעה ישנן דרגות חומרה שונות בטווח שבין דרגה קלה לדרגה חמורה.
הפרעות למידה מתאפיינות בהטרוגניות, והן משפיעות על מגוון מיומנויות למידה ועל תפקודים נוספים כולל תפקודים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. לעיתים להפרעה יש תחלואה נלווית. כמו כן יכולה להיות יותר מהפרעה אחת.
יש לציין כי חסכים בשפה, הוראה לא מותאמת ובעיות פסיכו-סוציאליות שונות אינם מוסברים ואינם מאופיינים כהפרעת למידה. לעיתים בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות חושים, נכויות או הפרעות נפשיות או נוירולוגיות אחרות, יש ביטויים תפקודיים דומים לאלה שנמצאים בקרב תלמידים עם הפרעת למידה, אך לא ניתן לאפיין תפקוד זה כהפרעת למידה
הגדרת ליקוי למידה לפי DSM5
קיימים סוגים שונים של לקויות למידה:
דיסלקציה – לרוב הפרעת למידה מולדת הבאה לידי ביטוי בהפרעה לתהליכים כגון תהליכי ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים בכישורי השפה הדרושים לקריאה (דיוק בקריאת מילים, קצב הקריאה ושטף הקריאה והבנת הנקרא), או הפרעת למידה ספציפית של ליקוי בהבעה בכתב (דיוק באיות, דיוק בדקדוק ובפיסוק ובהירות המבע בכתב וארגונו).
דיסגרפיה – מאופיינת בקשיי כתיבה וביכולת נמוכה לכתיבת טקסט, המתבטאת באחד או יותר מהמאפיינים הבאים: שגיאות כתיב מרובות, שימוש לקוי בכללי תחביר, היעדר סימני פיסוק או שימוש שגוי בהם, ארגון לקוי של פסקאות וקושי ניכר בקריאות, בארגון ובקצב הכתיבה.
דיסקלקוליה – הפרעת למידה ספציפית בתחום המתמטיקה הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת ובקושי בביצוע פעולות במתמטיקה או באריתמטיקה. דיסקלקוליה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של נבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו, ואינה נובעת מקשיי שפה.
ליקוי למידה לא מילולי
NVLD – NON VERBAL LEARNING DISABILITY
מדובר בלקות למידה בתחומים לא מילוליים הניתנת לאבחנה באבחון פסיכודידקטי ועל ידי פסיכולוגי חינוכי מומחה בעזרת אינטגרציה של נתונים העולים מהאבחון (כמו: פער משמעותי בין התפקוד המילולי לביצועי, לטובת המילולי) ומהרקע ההתפתחותי (כמו: קשיים משמעותיים בחשבון, קשיים בהבנה של מצבים חברתיים היוצרים קשיים בתפקוד החברתי).
לפרוט לחץ כאן
ליקויי למידה מעלים סימן שאלה לגבי מצבו של התלמיד/ה לאור יכולתו התקינה והישגיו הטובים בתחומים אחרים.
הורים ומורים מתארים בדרך כלל ילד כזה כ'עצלן', לא משקיע, מזלזל וכדומה.
אינשטיין למשל, היה גאון במתמטיקה, אך לא הצליח לקרוא. היום הוא היה מוגדר בודאי כלקוי למידה.
אבחון פסיכודידקטי יכול לזהות יכולות טובות ומצויינות לצד יכולות לקויות וזקוקות לחיזוק המסבירות את קשייו של התלמיד. האבחון כולל איתור ליקויי למידה, המעכבים תהליך למידה תקין.
מימצאי האבחון מאפשרים לבנות תוכנית למודים תואמת לתלמיד. כך למשל, תלמיד המתקשה בכתיבה יוכל לענות בע"פ את תשובותיו. תלמיד שלא רכש את הקריאה – תומלץ עבורו שיטת קריאה מתאימה
