כתבה: רוטפלד עטרה
פסיכולוגית חינוכית מומחית ובכירה, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת.
מנהלת מכון עטרה לאבחון פסיכודידקטי ולטפול פסיכולוגי בילדים, נוער, זוגות ומשפחות, ולמתן חוות דעת לבית המשפט.
המאמר פורסם בעיונים בחינוך, כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך, יוני 2017, 15-16 עמ' 439-455.
במאמר זה אציג תיאור מקרה של טיפול פסיכולוגי פרטני ומרתק למתבגר, שאובחן כאספרגר כבר בגיל הגן.
הטיפול נערך במשך יותר מארבע שנים ושולבו בו באופן אקלקטי טכניקות ואופני טיפול מגוונים, שחלקם מפורטים ומודגמים כאן תוך התייחסות לא רק למטופל, אלא גם למשפחתו ולמערך החינוכי שבו הוא לומד — מה שהפך את התהליך יעיל ומקדם.
המוטיבציה הגבוהה של המטופל להצליח, האהבה הגדולה והעזרה של בני המשפחה והקשר הטוב שנוצר בין המטפל למטופל ובני משפחתו — כל אלה סייעו לשיתוף הפעולה ולקידום התהליך.
במאמר מוצעת דרך לגייס את ההורים, ובמיוחד את הנער, בשלב הראשוני של התהליך הטיפולי. מתוך כך עולה הכרחיות שיתוף הפעולה עם הצוות החינוכי להצלחת הטיפול וגיוסו לעזרה במסגרת החינוכית.
מובאות גם שאלות, התלבטויות ודילמות טיפוליות, שעלו אצל המטפלת במהלך הטיפול:
האם לתמוך בחברות שנוצרה עם בן גילו, שגם הוא בעל צרכים מיוחדים?
באיזה אופן לשפר את הנוקשות הגופנית תוך התייחסות לרגישויות של גיל ההתבגרות?
מתי והאם ליידע את המטופל בנוגע למינוח הרשמי של בעייתו, "אספרגר"?
האם ואיך להתערב במעברים במעגל החיים כמו קבלה לתיכון או גיוס לצה"ל?
כיצד משפיעות האמונות והדעות של המטפלת כאדם והאם ואיך לנטרל אותן?
