שיחות עם הורים על ילדיהם הנמצאים בתהליך אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה – מעלים לעיתים קרובות את בעיית התקשורת או ההתמכרות למדיה. מה עושים?
אחד הרגעים הכואבים ביותר באופרת סבון הוא הפרידה בין האוהבים הנקרעים זה מזה. כך אנחנו מרגישים כשאנחנו נפרדים ולו לרגע ממסכינו האהובים ולא יכולים לכתוב מסרון או להמשיך במשחק.
באופרת הסבון המאוהבים הרחוקים זה מזה מדמיינים את הרגע שבו יפגשו מחדש. גם אנחנו מתעסקים במסכים שלנו כשאיננו מולם, חושבים איך נבדוק הודעות ברגע שהסרט יגמר, מדמיינים אילו מהלכים נעשה במשחק כשנחזור הביתה.
כשהאהוב חולה באופרת הסבון, הדרמה בעיצומה. כולם סביבו בוכים ומתפללים לשלומו. דבר דומה קורה כשאחד מהמסכים שלנו מתקלקל וחייבים להשאיר אותו לתיקון במעבדה. אם במעבדה נותנים לנו מכשיר חלופי, איננו מצליחים להבין או לחבב אותו אלא רק מייחלים שהאהוב האמיתי שלנו יחלים במהרה ויחזור לזרועותינו בשלום, ומתפללים שלא ימחקו לו הזכרונות, המשחקים והתמונות. ואם זה כן קורה, אז כמו באופרת סבון, אנחנו מרגישים שבלעדיהם אנחנו אבודים וחיינו אינם עוד חיים. אנחנו כועסים, צועקים ולפעמים בוכים.
אין כל רע ביצירת תקשורת דרך הטלפונים הניידים, הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות. להפך, זה עוזר לנו לשמור על קשרים, במיוחד עם אנשים שנמצאים רחוק. שיחת וידאו בין נכד בישראל לסבתו בארץ רחוקה היתה רק חלום לפני כמה שנים. כיום זוהי המציאות וחלק מהחיים הרגילים שלנו.
אבל כאשר אנו מגזימים בשימוש בתקשורת הווירטואלית, אנו מפסידים את התקשורת האמיתית (פנים אל פנים, שיחת אמת) עם בני משפחה וחברים.
ההתעסקות הרבה שלנו במסכים גוזלת מאיתנו את הזמן ואת האנרגיה הדרושים ליצירה ולשמירה על קשרים אמיתיים עם אנשים אמיתיים.
היקיקומורי, מי מכיר?
האם מדובר בלוחם סומו אגדי או במנת סושי?
לא זה ולא זה.
פרוש המילה היקיקומורי ביפנית הוא מתחבא או מסתתר.
כך מגדירים ביפן ילדים ובני נוער אשר מסתגרים בחדריהם ימים שלמים עם המחשב שלהם ומדלגים על פעולות חיוניות כמו אכילה, שתיה ושינה. התלות שלהם במחשב קיצונית כל כך עד שהם מאבדים את הקשר עם בני אדם ועם העולם שבחוץ. זו כבר לא אופרת סבון, זה סרט אימה! לא מדובר בהיקיקומורי אחד או שניים, אלא בחצי מיליון ילדים ונערים יפנים הסובלים מהתופעה. ההתמכרות למסך גורמת להם פגיעות כה חמורות בגוף ובנפש, עד שהם נאלצים לעבור למחנות גמילה כדי שיוכלו לחזור לחיים רגילים. מצב דומה מתרחש גם בסין ובקוריאה.
מי יהיה ההיקיקומורי העברי הראשון?
מעניין איך היינו קוראים להיקיקומורי תוצרת כחול – לבן…בינתיים כבר יש לנו בישראל את "דור הפלזמה" ואת "נוער המסכים". במחקר מקיף של האיחוד האירופי משנת 2012, קיבלו בני הנוער הישראלים מקום ראשון בקטגוריית "שימוש לרעה באינטרנט", בעקבות הזמן הרב שהם מבלים מול המסכים למיניהם. באותו מחקר הנוער הישראלי יצא גם ראשון בדירוג של מכורים לאינטרנט, הכוונה לאלה שמרגישים רצון חזק ובלתי נשלט לגלוש ברשת. קבלת המקום הראשון בשתי הקטגוריות הללו אינה סיבה לגאוה לאומית אלא נורת אזהרה מהבהבת עבור כולנו!
האם יתכן שגם אתה נפלת קרבן לתרמית אהבת המסכים?
בדוק את הסימנים!
- האם אתה חש תחושה טובה במיוחד, מין "שמחת יתר" כשאתה ליד המחשב?
- האם אינך מסוגל להפסיק את השיטוט ואת הגלישה ברשת?
- האם אתה מעדיף את המסך על פני על פעילות אחרת?
- האם אתה מבלה מול המסכים יותר משעתיים ביום?
- האם אתה מסרב לצאת מהבית או להיפגש עם חברים כדי להישאר מול המסך?
- האם אתה עסוק במסך גם כשאתה רחוק ממנו (מצפה, מדמיין, מתכנן)?
- האם אתה כועס ומתרגז כשמונעים ממך זמן מסך?
- האם אתה מרגיש עצבני, מתוח או מדוכדך בלי המסכים?
אם קיימים אצלכם מספר גדול של הסימנים הללו יתכן שהם מצביעים על הגזמה בשימוש במסכים שעלולה לסכן את בריאותכם, ואצל ילדים היא גם כן מסכנת את ההתפתחות הרגשית והחברתית. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לכם למצוא איזון בריא יותר בין העולם האמיתי לווירטואלי, כך שתוכלו להיות מחוברים לרשת בלי להיות לכודים בה!
כיצד גורמים המשחקים שעל המסכים (מחשב, טלפונים חכמים, טאבלט וכו') להתמכר אליהם?
- אלו משחקים מלאי ענין , ש"מפגיזים" אותנו בשלל צבעים, צלילים והתרחשויות מעניינות.
- משחקי המחשב מעניקים לנו המון הנאה, בידור וכיף בלי שנצטרך כמעט להתאמץ.
- המשחקים מעניקים לנו סיפוק מיידי ומגיבים אלינו מיד, בלי שנחכה אפילו רגע.
- המשחקים יוצרים אתגר וגורמים לנו לרצות כל פעם עוד ועוד: להגיע לשלב הבא, לצבור נקודות או לקנות דברים וירטואליים.
מסתבר שילדים, בני נוער ואפילו מבוגרים שמשחקים שעות רבות מול מסכים, מתרגלים לקצב המסחרר ולפעלתנות המאתגרת של המשחק, עד שהעולם האמיתי שבחוץ נראה להם לא מעניין ואפילו משעמם, כאילו "לא קורה בו כלום".
אנו זקוקים ליותר חיבור אמיתי עם בני המשפחה ועם החברים שלנו ולא לחיבור וירטואלי.
מתוך הספר: המדריך המחוייך לאושר משפחתי של לאורה וולמר, 2015, אמציה הוצאת ספרים
קרא עוד:
