ילדים מפסיקים להרטיב בלילה בדרך כלל בגילאים 2-4 שנים, אבל יש כאלה שממשיכים להרטיב בתדירות משתנה בגילאים יותר מאוחרים.
מיותר לציין את חוסר הנוחות בתוצרי ההרטבה; בתחושת הגוף, הריח הלא נעים, המצעים והבגדים הרטובים, ברגשות הבושה והתסכול שהילדים המרטיבים חווים ובאוזלת היד של ההורים, ובמיוחד האמהות.
קיימות כמה שיטות לסייע לילד/ה להפסיק להרטיב בלילה, בינהם הימנעות משתיה סמוך לשעת השינה. יש הורים הנוהגים להעיר את הילד שילך לשירותים לפני שהם הולכים לישון. ישנן מירפאות הממליצות על זמזם המוצמד לגוף, המתוכנת לצפצף כאשר הוא קולט טיפה אחת של רטיבות. הוא מעיר את הילד הישן, ברגע שהחל להרטיב מעט, על מנת שילך לשירותים. טפול של כמה חודשים, מרגיל את הגוף, על פי שיטה זו, לקשר בין פעילות ותחושות הגוף למתן שתן לצורך להתעורר.
אני מביאה לכם רעיון יצירתי להתמודד עם הרטבת הלילה ששמעתי מפי הרבנית אורלית כהן, המצהירה על עצמה כי היא אינה מטפלת רגשית ולא למדה בתוכניות וקורסים לטפול. הצעותיה מובאות מתוך ניסיון רב שנים של שיחות עם אנשים וסודות ספרי הקודש של היהדות. לדבריה, השיטה שלה עובדת, אך חובה להאמין בה.
לדבריה, ובניגוד לשיטות המקצועיות המקובלות, הרטבה היא תוצר של פריקת חוויות שליליות ופחדים שקרו לילד/ה. הרטבה מרפאת את הנפש. על מנת להכחיד אותה יש להציע לילד/ה פרס בכל פעם שתהיה הרטבה בלילה.
ההפתעה וההשתוממות של הילד/ה כשהוא שומע/ת את הצעת ההורה כבר עושה את שלה. יש לעמוד בהבטחה ובאמת בכל פעם שהילד/ה מרטיב/ה לתת לו בבוקר פרס קטן. על פי דבריה, ההרטבה תגמר תוך זמן קצר. התנאי הוא שצריך להפעיל את השיטה מתוך אמונה שזה יעבוד.
אין לי ילדים קטנים כדי לנסות שיטה יצירתית ומפתיעה זו. אבל בהחלט אמליץ עליה לבתי אם יהיה צורך לטפל בהרטבה של הנכדים שלי.
אני זוכרת את בתי הבכורה, שהיא היום כבר אמא בעצמה, שהירבתה להרטיב בלילות בגילאי הגן. בדרך כלל היא היתה מתעוררת אחרי ההרטבה, ומגיעה אלי למיטה או קוראת לי. מכיוון שסבלה מבעיית עור חמורה, והשהיית השתן על העור היתה מחמירה את הבעיה, קמתי באמצע הלילה, רחצתי אותה והחלפתי לה את הבגדים והמצעים, כדי שלא תינזק. בתי חזרה לישון נקיה ומריחה, ואני לא תמיד הצלחתי להשלים את שעות השינה…
ההריון השני היה "הקש ששבר את גב הגמל". הרגשתי כל כך עייפה לקום והשתתף בטקסי הניקיון בלילה ו…נשברתי. הכנתי בחדר על השטיח סט נוסף של מצעים, שמיכות ופיז'מה, והדרכתי את בתי שאם היא מרטיבה, פשוט לצאת מהמטה, להחליף בעצמה לפיז'מה הרזרבית, לשכב על השטיח ולהתכסות בשמיכה הרזרבית. במצב כזה, הוסר באופן חלקי המגע עם השתן והשארנו את הרחצה לבוקר. השינוי העיקרי שהתרחש בשיטה החדשה הוא העברת האחריות בטפול בהרטבה ממני, האם, לבתי. האמת, הפנצ'רים בלילה קרו עוד פעם פעמיים ו…נגמר!!!
קרא עוד:
