לקות למידה – אבחנה

מדריך האבחנות הפסיכיאטריות DSM DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL החמישי (2013) מגדיר את לקויות הלמידה כ – SLD – SPECIFIC LEARNING DISORDER: הפרעת למידה ספציפית

הגדרה זו מדגישה את חובת ההתערבות הלימודית כתנאי להגדרת ההפרעה בלמידה.

הפרעת הלמידה עלולה להקשות על רכישת מיומנויות הלמידה הבסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) ותבוא לידי ביטוי רק כאשר התלמיד מתקשה לעמוד בדרישות הלימודיות המצופות ממנו על פי גילו ללא יכולת להתאים דרכי פיצוי להבעת ידיעותיו והישגים התואמים את יכולותיו.

1. קשיים מתמשכים הלמידה (לפחות 6 חודשים) ובשימוש במיומנויות אקדמיות למרות התערבות ממוקדת בקשיים אלו.

2. המיומנויות האקדמיות המושפעות מההפרעה נמצאות באופן ניכר ומדיד מתחת למצופה יחסית לגיל הכרונולוגי של הפרט, וגורמות להפרעה משמעותית בתפקוד הלימודי ובתחומי חיים נוספים, כפי שנמדדו במבחני הישגים מתוקננים.

3. הקשיים בלמודים החלו במשך שנות הלמודים בבית הספר, אך יתכן שמלוא היקפם יבואו לביטוי רק בשלב מאוחר יותר כאשר הדרישות לכישורים אקדמיים עולים.

4. הקשיים בלמידה אינם מוסברים טוב יותר על ידי לקות אינטלקטואלית, איחור התפתחותי כללי, קשיים בראיה ושמיעה, הפרעות מנטליות ונוירולוגיות אחרות, מצוקה פסיכו – סוציאלית, שליטה נמוכה בשפת ההוראה או הוראה חינוכית בלתי מתאימה.

המאבחן נדרש להגדיר את העוצמה ודרגת החומרה של הלקות: עוצמה חלשה, בינונית או חמורה.

ב. רמת המסוגלות של התלמיד לפצות על הקושי.

1. ההגדרה מציעה אבחנה בין קשיי ללמידה ללקות למידה. על פי ההגדרה המחודשת לא ניתן להגדיר תלמיד עם לקות למידה ללא מתן התערבות. לשינוי זה השלכות משמעותיות על תהליך העבודה של הצוות החינוכי עם התלמיד, שאותר כתלמיד מתקשה.

השלב הראשון בתהליך הטפול יהיה מתן התערבות ממוקדת בקשיים. רק לאחר שלא נצפתה התקדמות יופנה התלמיד לאבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון דידקטי.

2. לכן, ההגדרה מחייבת שתוף פעולה הדוק בין המאבחן לבית הספר. על מנת שהמאבחן יוכל לתת אבחנה מדוייקת הכוללת את דרגת החומרה, הוא נדרש לבחון את דרכי ההתערבות שנוסו ומידת יעילותן. מתוך הגדרת רמת החומרה של הלקות יגזרו המשאבים שינתנו לתלמיד.

3. דגש על המעקב אחר תהליכי ההוראה והלמידה של התלמיד. ההגדרה מתבססת על התערבות כתנאי.

4. המעבר לשימוש במושג "הפרעת למידה" LEARNING DISORDER ולא"לקות למידה" LEARNING DISABILITY שינוי זה שהוצג לראשונה ב – DSM IV מחדד את ההסתכלות על התלמיד. המונח DISABILITY (לקות או נכות) מתאר קושי תמידי – חוסר יכולת. קושי מהותי הקיים באדם עצמו לעומתו המונח DISORDER (הפרעה) מתמקד בהפרעה לתפקודו של האדם. (ארנרייך 2013).

בכל מקרה יש צורך לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויי למידה על מנת לברר מה מצבו של הילד, מה הסיבות למצבו הלא תקין ובאלו דרכים ניתן לסייע לו ולשפר את מצבו.